רופאי הקנאביס טוענים: ההקלות שפרסם משרד הבריאות לא רלוונטיות לכ-85% מהמטופלים
רופאים מומחים בתחום הקנאביס זועמים על משרד הבריאות לאחר שהסתבר להם שהבשורה על ביטול הגדרת הקנאביס כ"טיפול קו אחרון" רלוונטית רק לכ-15% מהמטופלים: "מי שחושב אחרת לא מבין את הנוהל". משרד הבריאות סירב להגיב
לאחרונה פרסמה היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק”ר) הכרזה דרמטית, לפיה מטופלים יוכלו לקבל רישיון קנאביס רפואי ללא התנאי של “טיפול קו אחרון”, כלומר, ביטול החובה של רופאים לדרוש ממטופליהם להשתמש בתרופות נרקוטיות ממכרות במשך תקופה ארוכה כתנאי לקבלת היתר לשימוש בקנאביס.
אך מבדיקת “האותיות הקטנות” של הנוהל עצמו (נוהל 106) מתגלה כי ההקלה הזו, שהייתה יכולה להיות באמת דרמטית אם הייתה כוללת את כל המטופלים בתוכה, רלוונטית רק להתוויות אונקולוגיה, גסטרו, איידס, טרשת נפוצה, פרקינסון, אפילפסיה ודמנציה, ולא רלוונטית להתוויות כאב כרוני, פוסט טראומה ועוד.
כלומר, ההקלה הזו, שמשמעותה צמצום השימוש בתרופות כימיות, תקפה רק לכ-15% מהמטופלים ואף פחות מכך, מכיוון שכידוע, כ-85% מהמטופלים בקנאביס רפואי כיום מקבלים את הטיפול בגין התוויות כאב כרוני (55%), פוסט טראומה (12%) ו”אחר” (18%), אשר עבורם הנוהל החדש לא תקף כאמור.
כזכור, “תרגיל” דומה עשה משרד הבריאות גם בהכרזה קודמת על רפורמת “קנאביס במרשם רופא”, שעתידה לאפשר בקרוב למטופלים לקבל מרשם לקנאביס רפואי מרופא מומחה ללא צורך ברישיון מהיק”ר ובכך להימנע מתהליכים ביורוקרטיים ארוכים. בדיעבד הסתבר שגם נוהל זה תקף באופן דומה לכ-15% מהמטופלים בלבד.
רופאים מומחים מתחום הכאב והפסיכיאטריה ששוחחו עם מגזין קנאביס בימים האחרונים, זועמים על היעדרותן של ההתוויות המרכזיות, כאב כרוני ו-PTSD, מרשימת ההתוויות שמטופליהן זכאים מעתה לקבל קנאביס כ”טיפול קו ראשון”, ומציינים בעיות נוספות שהם מזהים במסמכי הנוהל המעודכן.
“רק מורפיום ועוד מורפיום”
כך למשל ד”ר ברקת שיף-קרן, מומחית ותיקה לרפואת כאב, טוענת שאין בנהלים החדשים הקלה ומדגישה כי דווקא עכשיו היו נחוצות הקלות אמיתיות למטופלים בתחום הכאב, במיוחד בתקופה מדינית וביטחונית כל כך מורכבת והמספרים הגבוהים של פצועים קשים הסובלים מכאבים עזים עקב פציעתם.
לדברי ד”ר שיף-קרן, “מי שיקבלו את הטיפול כקו ראשון יוכלו לקבל אותו רק בבית חולים, במרפאות מסוימות ומרופאים מסוימים שעברו הכשרה ספציפית. נראה שמנסים להקשות בכל צורה אפשרית ומי שחושב אחרת פשוט לא מבין את הכתוב בנוהל”.
“הפכו את הקנאביס ל’טיפול קו ראשון’ רק לאנשים מעל גיל 45, כלומר, מרבית הפצועים מהלוחמה והטבח במסיבה שנפגעו ממש עכשיו לא יוכלו לקבל קנאביס, אלא רק מורפיום ועוד מורפיום. אמנם חלק קטן מהמטופלים עלול לפתח התמכרות, אבל אני לא מבינה, מדוע לא לתת קנאביס מההתחלה?”
“מדובר באנשים שחוו מלחמה נוראית, בתנאים מטורפים, ומגיע להם, במיוחד בתקופה הזו, את כל התמיכה והעזרה. אני חושבת שקנאביס צריך להיות חוקי, והתפקיד שלי כרופאה הוא לעזור להם להבין בדיוק מה הזן שמתאים להם, לראות שהם מצליחים לחזור לתפקוד ולטפל בתופעות הלוואי, כי קנאביס זה ממש לא סם מסוכן, וזו דעה שאני מביעה כבר למעלה משלושים שנה”.
“אין אף תרופה אחרת שעוזרת”
גם ד”ר מיכאל סגל, מומחה בפסיכיאטריה ומטפל בנפגעי פוסט-טראומה רבים בין היתר באמצעות קנאביס רפואי, מעביר ביקורת חריפה על דרך הטיפול של משרד הבריאות והיק”ר במתמודדים עם PTSD. “מדובר בזמני המתנה בלתי נסבלים, ומה שמקומם הוא שאין שום הצדקה רפואית להחלטה הזו.”
ד”ר סגל, שחלק ממטופליו נפגעו בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, נתקל בהתנגדות חותכת מצד היק”ר לטיפול מידי בקנאביס, לאחר שכזכור, חלקם הצליחו לקבל את הרישיון מיד לאחר האירועים, עד שמשרד הבריאות הבין את הכיוון והזהיר את הרופאים מפני המשך מתן רישיונות קנאביס לנפגעים אלה.
“ב-18 באוקטובר יצא נייר עמדה מטעם משרד הבריאות ובו שלוש נקודות עיקריות; הראשונה היא שלא מומלץ לתת קנאביס בתקופה האקוטית של הטראומה, כי זה עלול לגרום נזק, אך לפי המטופלים שאני ראיתי בתקופה האחרונה, דווקא כל אלה שהשתמשו בקנאביס בטווח זמן מידי חוו הקלה,” הוא אומר.
“הנקודה השנייה במסמך עסקה בחובת השימוש בתרופות לפני קנאביס, אך כרגע אין אף תרופה אחרת שעוזרת לנפגעים,” הוא מוסיף. “הנקודה השלישית והחמורה ביותר לדעתי, היא שבנייר העמדה מצוין שאין לטפל בנפגעי טראומה באמצעות קנאביס מכיוון שברוב המקרים ‘הטראומה חולפת לבד’. זה מאוד מקומם, כיוון שהטראומות לא רק שלא חלפו, אלא אף התגברו”.
לדברי ד”ר סגל, נייר העמדה הזה שימש את היק”ר כסיבה לדחות בקשות לטיפול בקנאביס לנפגעי הטבח. “במיוחד כאשר מדובר בטבח, שבו עוצמת הטראומה היא מעבר לכל מה שאנחנו מכירים, צפוי שמי שחוו את הטראומה יעברו למצב של פוסט טראומה. אם לפי משרד הבריאות, אדם הופך לפוסט טראומטי רק אחרי כחודש מהטראומה, למה הוא צריך המתנה של שנה של שימוש בתרופות ולא יכול לקבל את הרישיון באופן מידי?”.
“הכיוון הכללי מעודד למרות הקשיים”
“רבים מהסובלים מפוסט-טראומה שמטופלים בקנאביס בישראל הם מטופלים שלי, אז יש לי הרבה ניסיון בדרך הטיפול הזו,” מסכם ד”ר סגל. “כל מי שניסה את אופן הטיפול הזה מבין זאת מיד, ואי אפשר להתכחש לזה שזה פשוט עובד ולכן, כפי שאני רואה זאת, התהליך של התרחבות הטיפול בקנאביס לסובלים מפוסט-טראומה הוא תהליך בלתי נמנע, למרות חבלי הלידה, הקשיים והעיכובים”.
“מצד אחד נראה שהכיוון הכללי בשוק הקנאביס הוא מעודד, אך מצד שני ישנה בעייתיות בכך שהממסד הרפואי והמנהלי לא מבין כמה זה חסר פשר להמשיך ולהמציא כל פעם נהלים ותקנים, ומרשמים מסובכים שצריך ללמוד איך לכתוב אותם,” מסכמת ד”ר שיף-קרן.
לסיכום, נראה שהרפורמה החדשה לא באמת מביאה בשורה למרבית המטופלים, שעדיין ייאלצו לעמוד בתקופת המתנה משמעותית וחיוב שימוש בתרופות כתנאי לקבלת הטיפול המיוחל, אך כן יש לרופאים תקווה שהכיוון הכללי של הקנאביס הרפואי הוא התרחבות, מה שאולי יוביל להקלות משמעותיות יותר בעתיד.
משרד הבריאות בחר שלא להגיב לטענות.
